מרצה, יועץ קריירה
ומאמן להגשמה
  

דובי צ'יזיק
כי על קריירה לא מתפשרים!


בדף זה תוכלו למצוא מאמרים שונים בעולם התוכן של הקריירה והאימון, אותם אני כותב, מפעם לפעם, בעקבות מפגשים עם מאומנים, חברים, לקוחות ותלמידים שאני מלמד מאמרים וספרים שמזדמן לי לקרא.
מוזמנים לכתוב לי תגובות ודעות בדף צור קשר. מבטיח להתייחס לכולן.
על מנת לקרא את המאמר המלא, יש ללחוץ על כותרת המאמר. פניה בלשון זכר נעשית מטעמי נוחות בלבד. האתר והמאמרים פונים לנשים ולגברים כאחד.
חיפוש :

משמעותה של המשמעות!


ביום הולדתי ה 56, התיישבתי לכתוב, בעיקר עבור עצמי. לעשות סדר במחשבות רבות שמתרוצצות בראשי. מי מכם המחפש טיפים להתנהלות נכונה, כפי הנראה לא ימצא אותם במאמר זה.

הפעם אני כותב מנקודת מבט פילוסופית, תוך ניסיון לעשות לעצמי ואולי גם לאחרים סדר במחשבות. בשנים האחרונות, אני באובדן כושר עבודה, מתווכח עם הרופאים שיאפשרו לי לעבוד כמה שעות בשבוע. אני אומר לעצמי שזה כדי לשמור על השפיות שלי.

מאז 2016, עת פרשתי מעבודתי כמנכ"ל חברה, אני מוצא עצמי בתהליך מתמשך של חיפוש שלווה, איזון בחיים ושקט נפשי. מצד אחד, הראש אומר לי לעשות עוד כי יש לי מה להציע לעולם, אני יכול להשפיע, לשנות, לעשות הבדל לאחרים ומצד שני, הגוף אומר תנוח, כי קיימת מגבלה פיזית קשה, מעייפת, מתישה אשר שואבת אנרגיות אין סופיות ממני.

אני קורא הרבה ספרים: פילוסופיה, עתידנות, מדעי המח, עידן חדש, אימון, NLP ועוד. כל הספרים האלה מתנקזים מבחינתי, למילה אחת: "משמעות" – משמעות החיים שלנו על כדור הארץ. כל סופר על פי דרכו ותפיסתו פורש את משנתו בנוגע למשמעות החיים.

אהבתי במיוחד ציטוט של הפילוסוף ניטשה, כפי שציטט ד"ר חיים שפירא בספרו הנהדר "מחשבות לעת לילה": "לחיים אין שום משמעות, פרט למשמעות שאנחנו בוחרים לתת להם". מצאתי את עצמי מגלגל את המשפט הזה בראשי עשרות פעמים, מנסה להבין לעומק את כוונת המשורר, (הפילוסוף במקרה זה). נזכרתי במאמר שכתב ס. יזהר בתחילת שנות ה 80, שקרא לו: "עוז להיות חילוני" – מאמר מדהים שהגיע לידי בשנת 1981, חודשים ספורים לאחר צאתו לאור. סמילנסקי מחלק את האנושות לשלוש קבוצות השתייכות:

את הקבוצה הראשונה הוא מכנה אותם "דתיים": אלו אנשים שיש להם משנה ברורה, הולכים אחרי מנהיג שמנחה אותם בכל שאלות החיים.

לקבוצה השנייה הוא קרא "לא דתיים": אלו אנשים שלא בהכרח הולכים אחרי מנהיג כלשהו. הם נדים ונעים ברוח, לוקחים מעט מפה, מעט משם, על פי הצורך והאינטרס.

לקבוצה השלישית הוא קרא "חילוניים": אלו אנשים שלוקחים אחריות להחלטות שלהם, בוחרים בעצמם את מעשיהם, מחליטים בעצמם על עתידם לטוב ולרע.

מאמר זה נצרב בזיכרוני היטב. הפשט שלו מדבר על אמונה דתית מול אמונה חילונית. הדרש שלו הרבה יותר עמוק. הדרש מכוון בדיוק לנקודה של משמעות החיים. האם משמעות החיים שלי נשענת על גורם חיצוני, על עצמי או שאני בוחר בה על פי העניין וההזדמנות..

זה הוא, בעצם, אחד ההבדלים המהותיים ביותר ביננו לבין יתר בעלי החיים. מעבר ליכולת החשיבה המורכבת שלנו, אנחנו מחפשים אחר משמעות שתכוון את חיינו. פרה או פיל בטבע אינם עוסקים בכך. תרנגולת בלול אינה עוסקת בכך, אחרת היא הייתה מנסה להתמרד, כנגד גורלה האכזר. אנחנו עוסקים בכך מגיל קטן. בתחילה על בסיס המשמעות המוענקת לנו על ידי הורינו, מורינו ומחנכינו ולאחר מכן, בבחירה עצמאית של המשמעות בחיינו. לעיתים, אנחנו בוחרים במשמעות שחונכנו עליה ולעיתים אחרות, אנחנו בוחרים במשמעות אחרת לחיינו. כאשר המשמעות שאנחנו בוחרים אינה מקובלת על המשפחה או על החברה, חלקנו בועטים במוסכמות וחיים את המשמעות שבחרנו, וחלקנו מתחבאים בארונות סגורים ומפחדים שיגלו שמה שמשמעותי עבורנו, שונה לחלוטין ממה שחשוב לחברה סביבנו.

ד"ר יובל נח הררי, בספרו המצוין "קיצור תולדות האנושות" מקצין וטוען שדתות הן המצאה של בן האדם, מקדמת דנן, בכדי להעניק משמעות ולהתמודד עם הפחדים. לטענתו, מלכים בימי הביניים עודדו אוכלוסיות גדולות להצטרף לכנסיה הנוצרית, על מנת להגדיל את מוטת השליטה בהם ולהעמיק את גביית המיסים. התפיסה אומרת שאם אני חרד לגורלי ואני פוחד ממשהו גדול ממני, אסכים, בקלות יתרה, להיענות לתביעות שנעשות בשם הדת ורוח הקודש. מלכים מסוימים אף הגדירו את עצמם כאלוהים בעצמם.

ספרים רבים מתארים את המאמץ שהשקיעה הכנסייה הנוצרית למחוק כל זכר אנושי בחייו של ישו, המושיע של הנצרות, בכדי להפוך אותו לדמות אלוהית נצחית. תוך כדי כך מחקו והחביאו את אשתו מריה מגדלנה ובנו, כי הם "מקלקלים" את הדמות והופכים אותו לפגיע ואנושי.

גם כאשר אנחנו לא מרוצים ממקום עבודתנו, ממערכת יחסים עם מישהו, נישואין וכו׳, אנחנו מתחילים להרהר מה משמעות החיים עבורנו. בדרך כלל, לא נעשה את זה באופן ישיר. אם זה קשור בקריירה, קרוב לוודאי שהתחושה שתלווה אותנו היא תחושת חוסר מיצוי. יש מצב שנגיד לעצמינו משפטים כגון: "אני מרגיש שאני לא ממצה את עצמי", או "אני לא ממצה את הפוטנציאל שלי".

אם זאת מערכת יחסים, נשאל את עצמנו שאלות כגון, האם אנחנו במקום הנכון? מהו המקום הנכון עבורנו? אולי כדאי להיות לבד? האם אני מסוגל להיות לבד בכלל?

אנשים מבוגרים רבים שחיו במערכות יחסים של נישואים שנים רבות, לעיתים קרובות הולכים לעולמם בהפרש קצר מאוד ממועד פטירת בן/ בת הזוג שלהם. החלל שנוצר הוא כה גדול, עד שמשמעות החיים שלהם הולכת להם לאיבוד והם לא רוצים להמשיך לחיות. לעיתים קרובות יגידו בקול רם שאין טעם יותר לחייהם.

מתי נכנס לתודעה האנושית  המושג "משמעות"? מי יודע? סביר להניח שההומו ספניאנס הראשונים, פחות עסקו במשמעות החיים והיו יותר טרודים בהישרדות. המח האנושי, עד היום בנוי  באופן הישרדותי. המיגדלה במח שלנו תפקידה להזדעק ולהקפיץ אותנו כשהיא חשה בסכנה ולהאיץ בנו לתקוף, כאשר יש מולנו טרף קל.

ד"ר רוברט מאורר בספרו המצוין "צעד קטן לשינוי גדול״ מספק לנו אסטרטגיות להתמודדות כנגד המיגדלה במוחנו, שמתעוררת לאור כל שינוי שאנחנו רוצים לעשות בחיים ומפחידה אותנו באופן כזה, שחלקנו יעדיף לא לשנות, להישאר במוכר, בידוע, במשמעות המוכרת, גם אם היא לא טובה לנו, העיקר לא להיכשל.

אני מעריך שמשמעות החיים משתנה עבורנו בגילאים שונים, במעברים משמעותיים, למשל, כאשר זוג מתחתן, לעיתים קרובות יחגוג, יבלה, ייסע לחו"ל ופחות יעסוק בבניית העתיד הכלכלי, אולם כאשר הילדים נולדים, המשמעות משתנה לחלוטין ועמה סדרי העדיפות. כך גם בקריירה של נשים רבות. שרוצות, בצדק לפתח מסלול קריירה, בדיוק כמו הגברים ואז, במערכת השיקולים נכנסים הילדים. זהו שיקול רציני, משמעותי שלעיתים קרובות ישנה את סדרי העדיפויות לעד.

במאמר זה איני שופט אף אחת מן הגישות לחיים. כל גישה שמאפשרת לאדם למצוא משמעות, לגיטימית בעיני, כל עוד אינה פוגעת בחיים של האחר. סוג של "חייה ותן לחיות". ההיסטוריה האנושית מלאה במלחמות עקובות מדם, על רקע של ניסיון לכפות תפיסה אחת על פני אחרות. אמונה דתית אחת, על פני אחרת. גם כיום, במדינתנו המקסימה, אנחנו מנהלים מאבק רב שנים עם העם הפלשתיני על מה נכון ומה לא נכון לעשות.  כלומר, לעיתים קרובות נהיה מוכנים להרוג אחד את השני כי תפיסת המשמעות שלנו שונה.

רגע, גם חיות בטבע נלחמות האחת בשנייה, ולא פחות באכזריות. אבל זאת מלחמת הישרדות פשוטה על אמצעים. האם בקרב החיות יש משמעות? מניח שלחלקן יש. לדוגמא, אם בלהקת קופים מישהו מתקומם כנגד המנהיג, קרוב לוודאי שהוויכוח  או המלחמה שתיווצר תהיה מבוססת על משמעות. אולי פחות מורכבת משלנו, אבל עדיין משמעות.

עבורנו, בני האדם, המשמעות כל כך חשובה, עד כי אנחנו יוצאים למלחמות, מוכנים להרוג ולמות עבור רעיון, מנהלים מאבקים עקובים מדם, במשך מאות שנים עם בני עמים אחרים, על משמעות. אז למרות שהמשמעות כל כך חשובה, וסביר  שבלעדיה, לא נוכל להתקיים, לפעמים, צריך להיזכר שבסופו של דבר, המשמעות היא המצאה. אולי אנחנו המצאנו אותה, אולי אבות אבותינו, אך בסופו של דבר, מדובר בהמצאה של בני האדם. נשאלת השאלה מה המשמעות האמיתית של המצאות אלו עבורנו? בפועל, אנחנו חיים עבורם.

היום, בגיל 56, מפוכח, בעל ניסיון חיים ארוך ודי עשיר, אני מבין לחלוטין שמשמעות חיי היא ההמצאה שאני בוחר כדי לקום בבוקר מהמיטה. ברמת הכאב שאני חווה רוב הזמן, אם לא הייתי מאמץ לעצמי משמעות לחיים, כנראה לא הייתי קם, רוב הזמן מהמיטה. נכנע לכאב ולהישרדות.

בעיניים פקוחות, אני יוצר ובוחר, כל פעם מחדש את משמעות חיי, משתדל לאפשר לילדי להבחין בין האפשרויות ולבחור את מה שמתאים להם, כדי להוציא מהחיים האלו, את המקסימום האפשרי.

צריך בסופו של דבר לדעת לשמור על הפרופורציות, בסופו של דבר, המשמעות שאנחנו מעניקים לדברים, היא המצאה, ככל המצאה אחרת....

טואול - בניית אתרים