מרצה, יועץ קריירה
ומאמן להגשמה
  

דובי צ'יזיק
כי על קריירה לא מתפשרים!


בדף זה תוכלו למצוא מאמרים שונים בעולם התוכן של הקריירה והאימון, אותם אני כותב, מפעם לפעם, בעקבות מפגשים עם מאומנים, חברים, לקוחות ותלמידים שאני מלמד מאמרים וספרים שמזדמן לי לקרא.
מוזמנים לכתוב לי תגובות ודעות בדף צור קשר. מבטיח להתייחס לכולן.
על מנת לקרא את המאמר המלא, יש ללחוץ על כותרת המאמר. פניה בלשון זכר נעשית מטעמי נוחות בלבד. האתר והמאמרים פונים לנשים ולגברים כאחד.
חיפוש :

מה המשמעות של להיות מאושר?

18/2/2018

שמעתי הרצאה שמדברת על האושר של בני האדם.

כולנו מחפשים להיות מאושרים. אנחנו מחפשים עבודה ובונים מסלול קריירה שיאפשר לנו להיות מאושרים.

האמת, כפי שטוען , ד"ר חיים שפירא בספרו: " על הדברים החשובים באמת", שאנחנו חיים רוב הזמן בשגרה, ואם מתמזל מזלנו, אנחנו חווים רגעים של אושר. לדבריו, לא ניתן לחוות אושר כל הזמן, ואם היינו חווים אושר כל הזמן, הוא היה מאבד את המשמעות שלו.

 

בהרצאה ששמעתי לפני זמן מה, הוצע רעיון אחר. מה שאנחנו מחפשים אינו קשור לאושר (Happiness) ,אלא לאישור. כלומר, כשאנחנו מחפשים להיות מאושרים בקריירה, בזוגיות במשפחה או בכל עשייה אחרת, בעצם, אנחנו מחפשם אישור פנימי שמה שאנחנו עושים מתאים ליכולות שלנו, לרצונות ולחלומות שלנו.

כאשר אנחנו מספקים לעצמנו את האישור הזה, אנחנו חווים רגעים של אושר כי אנחנו נמצאים במקום , שעל פי כל הערכים שלנו, אנחנו רוצים להיות בו.

עכשיו שווה לחשוב מה הגורמים הפנימיים שלנו, שנותנים לנו את האישור הפנימי למה שאנחנו עושים. אלו הערכים שלנו, החינוך שלנו, סדרי העדיפות שלנו בחיים ועוד. לכן תמצאו אנשים שההגשמה שלהם לא באה , דווקא מהקריירה שלהם, אלא ממקומות אחרים: עיסוק באומנות, בילוי עם המשפחה, חברים ועוד. כל אחד נותן לעצמו את האישור הפנימי, על פי אמונותיו וערכיו.

בספרו האחרון של ד"ר חיים שפירא: "מחשבות לעת לילה", מציע הכותב נקודת מבט מעניינת.

בספרו טוען כי בני האדם עסוקים בחיפוש מתמיד אחר משמעות החיים. "למה אני כאן"? "לשם מה אני קיים"?

על פי פילוסופים כגון ניטשה, קירקגור ואחרים, לחיים אין שום משמעות מובנית. אין טעם לחפש משמעות.

לנדמרק אדיוקישון בתוכנית הפורום שלהם אומרים: "ריק וחסר משמעות וזה ריק וחסר משמעות שזה ריק וחסר משמעות".

אם כך, היכן המשמעות לחיינו? בספרו טוען ד"ר חיים שפירא כי את המשמעות לחיינו, אנחנו מעניקים בעצמנו, כל אחד, על פי אמונותיו, ערכיו ונקודת המבט שלו. עוד הוא טוען, כי אם לחיים הייתה משמעות מוגדרת, לא הייתה ניתנת לנו, בני האדם, ההזדמנות להמציא ולהעניק משמעות לחיינו ולדברים הסובבים אותנו והיינו כבובות על חוט, שמישהו מגדיר להם מה חשוב ומה לא.

יובל נח הררי, בספריו "קיצור תולדות האנושות" ו ההסטוריה של המחר" טוען שבני האדם הם אלו שהמציאו את האמונה ואת הדת, בדיוק כפי שהמצאנו את הכסף, את הקומוניזם, הקפיטליזם, הדמוקרטיה והדיקטטורה. בימי הביניים שימשה הדת ככח של המלכים על מנת לשלוט, באמצעות הפחדה על מיליוני איכרים נבערים וחסרי השכלה. התפיסה הייתה שככל שהם יפחדו מהגהנום, כך יתנהגו באופן מוסרי וישלמו מיסים, מבלי להתלונן, יתר על המידה.

מה כל זה אומר לגבינו היום?

האמת היא שהכל המצאה אחת גדולה. האם יכולנו להתקיים מבלי לתת משמעות? מבלי לתת לעצמנו אישור? אולי... אבל אז, היינו כמו הפרות, התרנגולות ודובי הפנדה בסין. לא הייתה לנו יכולת הבחירה החופשית.

השאלה שנרצה לשאול את עצמנו, בעת שאנחנו נותנים לעצמנו "אישור" לערך מסויים, למסלול קריירה, לאהוב אישה וכל דבר אחר, עד כמה אנחנו מאשרים את זה מבחירה חופשית? ואולי המקום ממנו אנחנו יוצאים הם מעגלים של פרדיגמות ואמונות שצברנו על היכולת שלנו, על האפשרי והלא אפשרי, על היתכן והלא יתכן בעולם.

מה שנרצה לוודא בעת בחירה מסלול קריירה, או כל דבר אחר, שאנחנו בוחרים לתת לו משמעות, הוא שאנחנו עושים זאת מבחירה חופשית, לאחר שיקול דעת ולא ממקום של פחדים וחוסר באמון עצמי.

טואול - בניית אתרים