מרצה, יועץ קריירה
ומאמן להגשמה
  

דובי צ'יזיק
כי על קריירה לא מתפשרים!

          
   052-5564461   
 info@dubi-careercoach.com  I  


בחרתי להעלות לאתר  מאמרים שונים בעולם התוכן של הקריירה והאימון, אותם יוצא לי לכתוב, מפעם לפעם, בעקבות מפגשים עם מאומנים, חברים, לקוחות ותלמידים שאני מלמד ועוד. מוזמנים לכתוב לי תגובות ודעות בדף צור קשר. מבטיח להתייחס לכולן.
על מנת לקרא את המאמר המלא, יש ללחוץ על כותרת המאמר. פניה בלשון זכר נעשית מטעמי נוחות בלבד. האתר והמאמרים פונים לנשים ולגברים כאחד.





חיפוש :

מתי נכון להתחיל לתכנן את הקריירה שלנו?

01/11/2017

ככל שעולם התעסוקה משתנה, מקצועות נעלמים ובמקומם, באים לעולם עיסוקים חדשים, הגמישות הנדרשת מהעובדים גדולה יותר.

ככל שעובד מבוגר יותר, הגמישות עבורו, הופכת למורכבת יותר. לדוגמא: עובדים שרגילים לבצע את עבודתם במשך שנים רבות, באופן מסוים ופתאום, זמינה טכנולוגיה חדשה שמקצרת את התהליך ומפשטת אותו. העניין הוא שחלק מהעובדים המבוגרים יותר, מתקשים לעמוד בקצב השינויים הטכנולוגיים.

אבל לא רק בשינויים בעולם התעסוקה מדובר, כי אם, בתכנון מסלול הקריירה של העובד, לאורך שנות עבודתו הרבות.

יוצא לי לפגוש אנשים רבים שמאוד רוצים לעשות שינוים בתעסוקה שלהם, מסיבות שונות, וככל שהם מבוגרים יותר, האתגר לביצוע השינוי, נעשה מורכב יותר, מלווה בחששות ובפרדיגמות על "האפשר" ובעיקר על "האי אפשר".

כבר למעלה משני עשורים שהקרירה שלנו הפכה, עבור מרביתנו, המקום שבו אנחנו שואפים להגשים את עצמינו.  בעבר, בדור של הורי ז"ל, העבודה שימשה, בעיקר כמקור לפרנסה. השיחה על הגשמה עצמית לא הייתה נפוצה וכל עבודה כיבדה את בעליה. בעידן הפוסט מודרניסטי, ילידי דור ה Y וה Z מחפשים עבודה שבה יוכלו להגשים את עצמם. חלקם, אף שואפים להגשים את עצמם במקום העבודה הראשון, וכבר לאחר תקופת העסקה קצרה מבקשים לשנות תפקיד, להגדיל את השכר וכ"ו. יחד עם תופעת ההגשמה העצמית, נעלמה תופעת הפטריוטיזם לארגונים. עובדים מחויבים לקריירות שלהם ולא לארגון. המשמעות היא שאם אין להם אפשרות להתקדם בארגון בו הם מועסקים, מרביתם לא יהססו לעבור לארגון אחר, על מנת לפתח את הקריירה שלהם ולהתקדם כלכלית.

הבעיה בעולם התעסוקה, בדומה לצבא, לא ניתן להתגייס וביום השני להיות הרמטכ"ל. המסלול שעובר מטירון בבקו"ם ועד שמגיע ללשכת הרמטכ"ל הוא ארוך מאוד ומפותל. כך גם מסלול הקריירה.

אנחנו לומדים עיסוק מסוים, מחפשים עבודה בתחום ואז מופתעים שלא מקבלים לעיסוקים שאנחנו רוצים, בוגרים, ללא ניסיון. האמת מעט שונה. אם למדתי רפואה במשך 7 שנים ואף עשיתי את הסטאז' ועברתי את כל המבחנים בהצלחה, לא סביר שאתחיל להרוויח כמו מנהל מחלקה או שאבצע בשנים הראשונות פרוצדורות אמבולטוריות מורכבות.

אז מדוע מתכנת אפליקציות לסלולרי שסיים אתמול קורס באחת המכללות מצפה להרוויח 12,000 שקל למשרה שאין לו בה טיפת ניסיון?

הסוד טמון ביכולת לתכנן מסלול קריירה שסופו במימוש החזון התעסוקתי שלנו. לא אפתח במאמר זה את דרכי בניית החזון התעסוקתי. אתייחס לכך בנפרד. אתייחס כעת למועד הנכון ליצירת המודעות בצורך בחזון תעסוקתי ובפיתוח מסלול קריירה. לדעתי, נכון יהיה ליצור את המודעות לעולם העבודה עוד בתיכון. זהו תחום שצריך להפוך למקצוע לימודי ולהילמד בכיתה י"ב, כחלק מההכנה למסלול החיים.  המתנגדים יגידו כי זה לא רלוונטי, ממילא יוצאים, בתום התיכון לשירות צבאי, אולי גם לשנת שירות ולטיול ארוך בהודו, או בדרום אמריקה ובעצם, הרלוונטיות לנושא מתחילה סביב גיל 25.

ניסיוני מראה כי אין טעות יותר גסה מסברה זאת. נכון שאת התכנון בפועל צריך להכין אחרי השירות הצבאי ואף, אחרי הטיול לחו"ל. אבל את המודעות לכך צריך לפתח אצל הנוער הזה, עוד הרבה קודם. כמעסיק לשעבר, שבמשך כ18 שנה ראיין אלפי מועמדים והעסקי מאות עובדים, נתקלתי פעמים רבות במועמדים שלמדו תואר במשפטים ואחר כך עבדו בדוכן פלאפל. התשובות שקיבלתי במרבית הפעמים, רק מחזקות את טענתי. רבים מהם ענו: "זה מה שהתקבלתי", "הפסיכומטרי שלי היה נמוך", "הורי דחפו אותי ללמוד", "כל החברים שלי למדו, אז גם אני".

העניין הוא שאם כבר למדתי תואר ראשון ופספסתי,  היכולת שלי ללמוד עיסוק חדש יורדת. זה לא בלתי אפשרי, אך כמה אנשים שלמדו משפטים, אתם מכירים שהלכו ללמוד אחרי זה רפואה משלימה או מחשבים?

אם המודעות תהיה קיימת אצל הנוער בכיתה י"ב  והם יבינו את מבנה עולם התעסוקה, יש מצב שנצליח להעמיד דור של עובדים יותר מקצועיים, יותר טובים ובעיקר, יותר מוגשמים ושלמים.

אני מוכן להרים את הדגל וללמד את המקצוע בתיכונים. מי מרים איתי את הדגל ?

img_ArticleTag תכנון קריירה, עבודה,
האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים