מרצה, יועץ קריירה
ומאמן להגשמה
  

דובי צ'יזיק
כי על קריירה לא מתפשרים!

          
   052-5564461   
 info@dubi-careercoach.com  I  


בחרתי להעלות לאתר  מאמרים שונים בעולם התוכן של הקריירה והאימון, אותם יוצא לי לכתוב, מפעם לפעם, בעקבות מפגשים עם מאומנים, חברים, לקוחות ותלמידים שאני מלמד ועוד. מוזמנים לכתוב לי תגובות ודעות בדף צור קשר. מבטיח להתייחס לכולן.
על מנת לקרא את המאמר המלא, יש ללחוץ על כותרת המאמר. פניה בלשון זכר נעשית מטעמי נוחות בלבד. האתר והמאמרים פונים לנשים ולגברים כאחד.





חיפוש :

חווה בת 54 מתעתדת לצאת בשנה הבאה לפנסיה

01/03/2016

חווה בת 54. עובדת כבר 35 שנה במוסד ציבורי גדול בתל אביב. במהלך השנים עברה תפקידים שונים, התקדמה בתנאי השכר וההטבות. לפני זמן קצר, רותי, שותפתה לצוות, גדולה מחווה בשנתיים, יצאה לפנסיה. המוסד הציבורי בו עובדת, נוהג להציע לעובדים שצברו את כל זכויות הפנסיה המקסימאלית שלהם,( 35 שנה) לצאת לפנסיה ובכך לחסוך לעצמו הרבה שנות תשלום שכר. אגב, אלו שמעוניינים להמשיך בעבודתם, המוסד הציבורי מפנה אותם להמשך עבודה בעיסוק שולי, הרבה פחות משמעותי, אולי על מנת שהעובד ישבר וייצא לפנסיה.

חווה ואני מכירים כבר מספר שנים, בעבר עבדה מולי, כנציגה של אותו מוסד ציבורי. בינתיים היא עברה תפקיד ו אנו נותרנו ידידים שנפגשים אחת לכמה זמן לכוס קפה.  בפגישתנו האחרונה, העלתה בפני חווה את התלבטויותיה ואת חששה מהעומד להתרחש. "איך אני אסתדר מעכשיו רק עם הפנסיה?" "היכן אמצא עכשיו בגילי עוד עבודה? "  הבטתי בפניה וקלטתי את דאגתה.... עבורה, להישאר ללא עבודה בגיל 56 מהווה איום קיומי. שנינו שייכים לדור הזה של אנשים שמאמינים שצריכים לעבוד ולהתפרנס, ואולי, ללא יכולת הפרנסה, אנחנו לא ממש שווים, בעיקר בעיני עצמינו.

חווה? שאלתי.... למה את צריכה בכלל לעבוד? "מה זאת אומרת?" הסתכלה עלי בזוג עיניים גדולות ובפה פעור. ניכר בה שהופעה מעצם השאלה שלי....  מי אמר שאת צריכה בכלל עבודה? אולי  ההכנסה שתהיה לך מהפנסיה מספיקה לך על מנת להתנהל בכבוד?

ההפתעה שלה הייתה מוחלטת... היא לא העלתה בדעתה את האפשרות הזאת בכלל. " מאז שרותי פרשה לפנסיה, אני לא עוצמת עין. מתגלגלת בלילות במיטה, מוטרדת מהמחשבה מה אעשה בעוד שנתיים".

בהנחה שהפנסיה שלך תספק את כל צרכייך, להתנהלות היום  יומית שלך, איך היית רוצה לבלות את השנים הבאות? מה החלום שלך?  "לא חשבתי על זה אף פעם. תמיד חשבתי על עבודה עד גיל 64" וכיוון שיש עוד 10 שנים עד אז, מעולם לא השקעתי בזה מחשבה".  ובכל זאת, לחצתי עליה... אני משוכנע שישנם דברים שאת אומרת לעצמך שהיית רוצה לעשות, לחוות... "לטייל בעולם עם בעלי, להנות מהנכדים, ללכת לקנטרי, לבלות עם חברות  ועם אחותי בקפה". כל משפט שיצא לחווה מהפה הרחיב את עיניה יותר. בסוף המשפט ראיתי אישה מחייכת מאוזן לאוזן, מאושרת. האושר שלה נבע מהאפשרות החדשה, שפתאום נפתחה בפניה. אפשרות שבכלל אל הייתה קיימת בדיסק שלה קודם.

ככה אנחנו חיים את חיינו. מסתכלים על העולם דרך הפריזמה שלנו. בטוחים במאת האחוזים שהדרך שבחרנו היא הטובה ביותר, או שאין ברירה וחייבים להמשיך להתנהל, כי אין אשפרות אחרת. אנחנו לכודים בתוך מה שאנחנו יודעים שאנחנו יודעים על החיים או במה שאנחנו יודעים שאנחנו לא יודעים עליהם ובטוחים לחלוטין שאין דרך אחרת להתנהל.

האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים